קיצור תולדות הבישול/ מייקל פולאן

אני אתחיל בוידוי – מבחינתי כל מה שמייקל פולאן כותב אני קוראת.
מאז שקראתי את דילמת השפע, אני עושה סטוקינג לספרים שלו ולכל מה שהוא אומר.
למה? כי הוא אוהב אוכל. באמת ובתמים ולעומק ולרוחב.
והוא גם מצליח לראות באוכל את כל מה ש(לדעתי) קיים בו –
היבטים והשלכות תרבותיות, בריאותיות, קהילתיות, משפחתיות, מעמדיות, אקולוגיות ועוד הרבה הרבה
ותכלס? כי סופר אמריקאי שמדבר אנטי-קפיטליזם ופרו-פמיניזם, אין סיכוי שאעמוד בפני המילים שהוא כותב!
Having said that
ועכשיו כשאנחנו מודעים לזה שאני לא עושה סקירה אובייקטיבית משום צורה שהיא
בואו נדבר על מה קורה שם בעצם?
הספר מחולק לארבעה יסודות, שפולאן הגדיר כארבעת יסודות הבישול
אש (צליה באש פתוחה)
מים (כל מה שנכנס לסיר עם נוזל)
אויר (לחם, התפחה וכל מה שבא עם זה)
אדמה (תסיסות והתססות מכל הסוגים)
הוא יוצא למסע בעקבות כל אחד מהיסודות, נפגש עם אנשים ברחבי ארה”ב שמבשלים בדרכים שונות ומשונות,
מתנסה בבישול בדרך שלהם, מספר בפירוט רב עד יכול-לעורר-חלחלה-בצמחונים על כל מיני תבשילים
(אל דאגה מותר ואפשר לדלג על חלקים ציוריים),
מהרהר על אותנטיות ועל מודרניות, ותוך כדי זה עושה ניתוח היסטורי וסוציולוגי של כל מה שקורה מסביבו.
הוא לוקח את הלמידה שלו אליו הביתה, מספר מה עבד לו ומה לא, מה הותיר חותם על חיי היום יום שלו ומה נעלם כלעומת שבא.
הוא מערב את משפחתו וחבריו וממשיך לנתח גם את החלק הזה סוציולוגית, כלכלית וקולינרית.
הספר זורם ומרתק, מדלג בין מונחים קולינריים לתפיסות עולם קהילתיות ואקולוגיות,
מנסה להציע אפשרות חדשה להתייחסות של כולנו אל הבישול וגם נותן מתכונים (רובם לא רלוונטיים לצמחונים) בסוף.

יצאתי עם המון שאלות מהקריאה ואני רוצה להעלות שתיים מהן כאן
האחת – איך מחזירים את כל הידע הזה אלינו? ידע של שנים שרובנו לא מכירים כבר, שכמעט אבד בין הדור של הסבתות שלנו (שרובן ידעו אותו אינטואטיבית) לבין הדור שלנו שצריך להשלים שנים של קריאה והתנסות כדי לנכס אותו בחזרה?
וגם – עד כמה הבישול צריך להימצא במרכז חיינו? אני נתקלת יותר ויותר באנשים ובעיקר בנשים שלא אוהבות לבשל, שזו מטלה שמעיקה עליהן במירוץ החיים, ותוהה – האם המטרה (שלי) היא להכניס כמה שיותר אנשים למטבח, או ההפך- למצוא להם פתרונות שישחררו אותם מזה אבל לא על חשבון הבריאות שלהם?

* טיפ למתעצלות שבינינו: הסדרה cooked בנטפליקס צולמה בהשראת הספר והיא משקפת אותו בצורה די נאמנה